זכוכית בידודית

הזכוכית שימשה את בני האדם במשך שנים, במגוון שימושים החל מחרוזים ותכשיטים ועד לכלי קיבול ולוויטראז'ים מרהיבים. במאות האחרונות השימוש בזכוכית ברחבי הבית הלך והתרחב וכיום אפשר למצוא את הזכוכית מיושמת בכל רחבי הבית.

השימוש העיקרי בו נוכחת הזכוכית הוא כמובן במיפתחים של המבנה כאשר הדגש הוא על החלונות. הימצאות הזכוכית בחלונות כיום מאפשרת לאדריכלים ולמעצבים לתכנן מיפתח חדש וגדול יותר, עם כניסה של שפע אור למבנה, עם שקיפויות שונות ומגוונות וכמובן נגישות חדשה לנוף מרהיב שלא היתה עד עתה.

אך עם כל היתרונות החדשים הללו, לפתע נאלצו המתכננים להתמודד עם אתגרי מזג האוויר והשינויים בטמפרטורה שמגיעים איתו. המתכננים הבינו, שהזכוכית מהווה גשר קור (מעבר אנרגטי בין חוץ הבית לתוכו) גדול מאוד, מה שעלול להוביל למספר בעיות בתוך המבנה.

הבעיה העיקרית העלולה לקרות כתוצאה מגשרי הקור (בהתחשב בכך שיצירת עובש והתקלפויות כתוצאה מהתעבות של לחות בתוך הבית היא בעיה קטנה יחסית) היא שימוש מוגבר בחימום וקירור בקיץ ובחורף ובכך להשפעה מאוד גדולה על היעילות האנרגטית של המבנה ולעליה גדולה בצריכת החשמל בבית.

מהו הרעיון של זכוכית בידודית?

עד לשנים האחרונות, השימוש בזכוכית בחלונות היה בזכוכית מונוליטית, כלומר, זכוכית יחידה, בעוביים שונים, אשר יעילותה בסינון כניסה של חום או קור למבנה היתה כמעט אפסית. הזכוכית היתה מתקררת מאוד בחורף ומתחממת מאוד בקיץ ולכן, לא משנה עד כמה הבידוד בקירות המבנה היה טוב, עקב המיפתחים הגדולים שבמבנה, הפרשי הטמפרטורות (פנים/חוץ) היו ניכרים.

כתוצאה, הבינו המפתחים שיש למצוא פתרון ליכולת הבידודית הנמוכה של הזכוכית, אשר לא יפגע בשקיפות ובמראה שלה.

אנו יודעים כי ככל שמדובר בבידוד תרמי, אוויר הוא אחד הפתרונות הטובים ביותר הקיימים כיום. בעצם, ע"י כליאה של אוויר אנו יוצרים בידוד תרמי ברמה הגבוהה ביותר. אם מדובר בבלוקים חלולים, בשמיכות פוך או בביגוד מחמם, בכולם משתמשים בכליאה של האוויר לצורך הבידוד.

על בסיס נתון זה החלו המפתחים לחשוב כיצד אפשר לכלוא אוויר בתוך החלון, וכך הומצא הפתרון של זכוכית בידודית.

זכוכית בידודית היא למעשה שתי יחידות של זכוכית בתוך פרופיל מסוג מסוים עם אוויר (או גז אחר) כלוא ביניהן.

הפתרון נשמע פשוט אך ישנם כמה מרכיבים ודגשים חשובים שחייבים לקחת בחשבון לגבי אופן הביצוע:

1. משקל – פתרון זה הוא כבד ולפעמים גם כבד מאוד (תלויי בגודל המיפתח). וכך נולד הצורך בפיתוח של פרופילים קלים (אלומיניום ולא פלדה) בנוסף למערכות אשר עוזרות בפתיחת החלון.
2. רווח אוויר – על הרווח בין הזכוכיות להיות לא פחות מ-8 מ"מ (בהתאמה לעובי פרופיל האלומניום), פחות מכך לא יבצע את עבודת הבידוד לשמה הוא נוצר. הרווח המומלץ הוא 10-12 מ"מ ומעלה. למשל, זכוכית בידודית 4-10-4 הוא פתרון נפוץ, כמו גם 6-10-4 . השינוי בעובי אחת הזכוכיות מבוצע בכדי לתת מרווח אוויר גבוהה יותר בפרופיל הנתון.
3. כליאת אוויר – כליאה של אוויר אמנם נשמע פשוט אך צריך לדעת כיצד יש לבצע זאת נכון. במידה וזה לא מבוצע נכון, עלול להווצר עיבויי בין שתי הזכוכיות מה שיגרום להופעת אדים בתוך החלון.
   בארצות קרות, כליאה של אוויר בלבד איננה מספקת, ויש להשתמש בגז (ארגון), יש לדעת כיצד לבצע זאת בצורה הנכונה ביותר וללא דליפה של הגז או האוויר מתוך הפרופיל.
   
4. חומר מייבש – (דיסיקאנט) בתוך הפרופיל בו מקבעים את הזכוכיות יש להקפיד על יישום של חומר הדואג לשמור את פנים הבידודית יבש כל הזמן.

לאחר פיתוח הבידודית הובן כי לעיתים אפילו יישום זה של שתי זכוכית לא תמיד נותן את הפתרון הנדרש, לכן ישנם היום פתרונות של שלוש ואפילו ארבע זכוכיות הכולאות אוויר ביניהן. פתרונות אלו כבר מחייבים התייחסות מיוחדת לא רק של פרופילי האלומיניום אלא של כל קירות המבנה.

פיתוח פתרון של שתי זכוכיות באותו הפרופיל, מאפשר למתכננים מגוון רחב מאוד של אפשרויות, שגם יבודדו תרמית ולא רק יכניסו אור בצורה הטובה ביותר, כגון סקיילייט (פתח אור בגג), קירויי גג שלם ואפילו חיפויי אצטדיון.

בידודית ובידוד אקוסטי

ישנה טעות נפוצה בקרב הצרכנים שמייחסים לזכוכית הבידודית תכונות של בידוד אקוסטי. העובדה היא, שהבידודית ה"רגילה", כלומר שתי זכוכיות יחידניות עם מרווח של אוויר בניהן, לא מציעה בידוד אקוסטי ובעצם הצרכן יקבל את אותו הבידוד האקוסטי שהוא היה מקבל מזכוכית אחת.

בעבר נסיונות לשיפור האקוסטיקה בוצעו ע"י שינויי בעובי הזכוכיות בחלון ויצירת זכוכית בידודית כמו: 4-8-5, 5-10-6 וכו'. אך התקבלה רק הפחתה קטנה מאוד עד בלתי מורגשת בבידוד האקוסטי. הפתרון הנכון להשיג בידוד אקוסטי בבידודית הוא שימוש בזכוכית רבודה (טריפלקס) אקוסטית, באחת מתוך הזכוכיות שבבידודית. במקרה זה הזכוכיות יהיו מסודרות כך: 6-10-3.1.3, כאשר ה-3.1.3 הינה זכוכית טריפלקס ובה שתי זכוכיות בעובי 3 מ"מ ויריעה אחת של PVB אקוסטי ביניהן. 

לסיכום, כיום, בעולם בו גדל הצורך בבנייה ירוקה, מתקדמת יותר ובעלת ניצול אנרגטי מקסימלי, זכוכית בידודית היא הפתרון הטוב והיעיל ביותר.